אריה מצר (1937–2023) היה מהנדס אזרחי ישראלי בעל תרומה משמעותית לענף ההנדסה והתשתיות בישראל ובעולם. לאורך הקריירה שלו הוביל פרויקטים רחבי היקף, כיהן בתפקידים ניהוליים בכירים, וייסד את חברת מצר EDCS, שהפכה לשם דבר בתחום התכנון, הניהול והפיקוח ההנדסי.
תחילת הדרך ופעילותו הבינלאומית
אריה מצר החל את דרכו המקצועית כמהנדס בחברת מקורות, שם היה שותף לתכנון ולביצוע של פרויקטים הנדסיים מרכזיים, בהם המוביל המלוח, איחוז מעיינות כברי ועוד. בהמשך, פנה לפעילות בינלאומית משמעותית, כאשר ניהל פרויקטים תשתיתיים רחבי היקף באיראן, אפריקה, ובמיוחד בניגריה.
בניגריה, שימש כמנהל הסניף של חברת WRD, האחראית לפעילות ההנדסית בתחום התשתיות של החברה במערב אפריקה. לאחר מכן, עבר לעבוד עם משרד בלשה ילון, שם הקים עבורם את חברת הבת בניגריה, וניהל אותה במשך שנים. במסגרת תפקידיו, היה אחראי על תכנון וניהול של פרויקטים הנדסיים גדולים, בעיקר בתחומי התשתיות.
בנוסף לפעילותו באפריקה, הוביל פרויקטים אסטרטגיים מטעם האו"ם, ובהם תכנון והקמה של מחנה UNIFIL בנקורה, לבנון, ששימש כבסיס כוחות השלום הבינלאומיים של האו"ם באזור.
הקמת חברת מצר EDCS והובלת תחום התשתיות בישראל
בשנת 1978, לאחר שנות פעילות רבות בזירה הבינלאומית, החליט אריה לצאת לדרך עצמאית ולהקים את מצר EDCS. החברה התמקדה בתכנון, ניהול ופיקוח על פרויקטים מורכבים בתשתיות, תחבורה, בטיחות ובנייה. תחת הנהגתו, הפכה EDCS לגורם מרכזי בענף, עם לקוחות ושותפים אסטרטגיים כגון נתיבי ישראל, משרד הבינוי והשיכון, משרד הביטחון וקק"ל.
מורשת והשפעה
לאורך הקריירה שלו, יישם אריה גישות חדשניות בתחום ניהול התשתיות, בטיחות התחבורה, וההנדסה האזרחית. הוא נחשב למהנדס עם חזון, יסודי ובעל סטנדרטים גבוהים, אשר תרם משמעותית להתפתחות תחום התכנון ההנדסי בישראל ובמדינות נוספות.
שני בניו, רון ועוז מצר, המשיכו את דרכו והצטרפו לחברה לאחר שסיימו את לימודיהם בהנדסה אזרחית בטכניון. כיום הם מכהנים כמנכ"לים משותפים, מובילים את החברה קדימה תוך שמירה על הערכים שהנחיל אביהם.
אריה הותיר אחריו מורשת מקצועית ומעשית ענפה, אשר ממשיכה להשפיע על ענף ההנדסה והתשתיות בישראל ובעולם.